על פי ויגוצי, ההתפתחות הקוגניטיבית האופטימלית מותנת באינטראקציה חברתית אצל הלומד.תקשורת ברשת חברתית מספקת את ההזדמנות כדי לקחת את האינטראקציה החברתית לרמות עמוקות יותר (Baird,2005).

למדיה החברתית יש את היכולת לשנות את סגנונות הלמידה שלנו, היא מאפשרת ללומד להתאים את הלמידה שלו באופן אישי ובקצב אישי עם יכולת אינטראקציה עם כלים שונים אינטראקטיביים חברתיים שתומכים בהתפתחות פדגוגיה דיגיטלית.

המדיה החברתית גורמת ללמידה חווייתית , שיתופית שמזמנת למידת חקר, למידה תוך התנסות שמעניקה משמעות ופרשנות ללמידה. המדיה החברתית מאפשרת להיווצרות קהילות לומדות בין התלמידים שמגבירה מעורבות תלמידים ומשפרת חווית המשתמשים אם זה בצורה סינכרונית או אסינכרונית.

המפתיח לחויות המשתמש באינטרנט היא לעזור לתלמידים למצוא דרכים כדי לבנות מערכת יחסים עם בני גילם. אי לכך כלים דיגיטליים כמו מדיה חברתית יוצרים סביבת למידה קונסטרוקטיביסטית שמאפשרת לאנשים לבנות פירושים לנתונים שלהם ולנצל את הניסיון שלהם ואת האינטליגנציה שלהם בכדי לבנות עבודה שיתופית ברשת החברתית שמשמת כרשת של העברת ידע בין הקהילות.

Baird, D. E., & Fisher, M. (2005). Neomillennial user experience design strategies: Utilizing social networking media to support" always on" learning styles. Journal of Educational Technology Systems, 34(1), 5-32.