I think social media can promote meaning learning as...

★ Through social media , we can spread awareness about different social evils like child labour, poverty, etc. and , ask for people's opinions which could help in taking neccessary steps for that problem.

★ Secondly, through social media, we can attach people to nationalism like, this diwali, social media played an important role in trying to boycott foreign goods and purchase diyas, etc from our own country.

★ Also, it lets people opt for social reforms like cleanliness drive and additionally, has increased a little of education by persuading well to do families to pay for a poor child's education .

אני מאמינה שניתן לקדם מדיה חברתית מתוך שימוש במדיה חברתית. אתחיל עם הגדרה של מדיה חברתית:

“a group of Internet based applications that build on the ideological and technological

foundations of Web 2.0, and that allow the creation and exchange of user generated content” (Kaplan & Haenlein, 2010, p. 61)

בהמשך להגדרתם של קפלן והנליין, ובהתחשב בכך שהאינטרנט זמין עבור הלומד 24 שעות ביממה ללא תלות במקום ובזמן, המדיה החברתית היא כלי בעל פוטנציאל אדיר ללמידה משמעותית. היא מחברת אותנו ללא קושי לקונטקסט ולמומחי תוכן ומאפשרת לנו לקבל פידבק מיידי מעמיתים או ממורים. היא מאפשרת לנו ליצור חומרים (פוסטים, העלאת תמונות או קטעי וידאו מקוריים), ובכך ליצור הבנה עצמית מעמיקה של הלומד. האפשרות לשתף בחומרים המקוריים יוצרת אף שכבה נוספת של הבנה ולמידה. מעניין להבין כי הגבולות בין הפלטפורמות השונות של המדיה החברתית מטושטשים (בין יוטיוב לפייסבוק למשל), דבר שיוצר המשכיות של למידה במעבר אינטואיטיבי בין הפלטפורמות השונות. במחקר שתומך בשימוש במדיה חברתית ללמידה בשילוב מכשירים ניידים, נמצא כי שימוש במדיה חברתית ללמידה איפשר פידבק מיידי לגבי תוכן של קורס וכן אינטראקציה עם מומחי תוכן, דבר שגרם להזדמנויות למידה מרובות, הן במסגרת פורמלית והן במסגרת בלתי פורמלית.

(Gikas & Grant, 2013).

כל זאת מוביל לכך שהמדיה החברתית מסייעת ליצור עבור הלומד חוויית למידה מלאה, מקיפה, מותאמת אישית, ומעל לכל משמעותית.

Gikas, J., & Grant, M. M. (2013). Mobile computing devices in higher education: Student perspectives on learning with cellphones, smartphones & social media. The Internet and Higher Education, 19, 18-26.

Kaplan, A. M., & Haenlein, M. (2010). Users of the world, unite! The challenges and opportunities of social media. Business Horizons, 53, 59–68

"הרב קוק אמר "בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור

האמירה הזאת ממקדת אותי ואני חושב שכן ניתן לקדם למידה משמעותית באמצעות מדיה חברתית, על ידי ניצול מושכל של המדיה ניתן ליעל הלמידה ולשפר רמת ההישגים אצל התלמידים מכיוון שהיא מאפשרת ללומד להשתתף בקהילות מקוונות ששותפים בה אנשים שאינם ממקום מסוים, המאפשרת יצירת לכידות חברתית, כמו כן מאפשרת נגישות וזמינות למידע ללא תלות במקום ובזמן באמצעות אמצעי הקצה הניידים, נוסף לזה הלומד נהפך ללומד עצמאי עם יכולת להציג מידע לאחרים ולקבל התייחסות ולהגיב וזה בא לידי ביטוי גם בהערכות הלומד ללמידה בכיתה, גם מאפשרת ללומד להיות שותף בקבוצה וליצר מידע הדבר משפר את איכות הלמידה אצלו. בעולם שנעשה כפר גלובלי נוצרת הזדמנות להכיר את האחר, ללמוד לכבד אותו, להביע דעות במגוון במות, לפתח סובלנות במגוון פעילויות רחב (מילס & גרין , 2013 .

בארה"ב קיים פרויקט שנקרא "רד" (פרויקט שמשתתפים בו 997 בתי ספר ומאות-אלפי לומדים, החוקר כיצד טכנולוגיה יוצרת שינוי בחינוך) הממצאים מראים על פי הדיווחים שנגישות רציפה של כל לומד להתקן מחשובי המחובר לאינטרנט, גורמת לעליה בשיפור ניכר ביעילות הלמידה, כולל הישגים לימודיים, ליתרונות כלכליים במיוחד במקומות בהם הטכנולוגיה משולבת באופן מושכל.

Mills, J. & Green, B. (2013) Popular Screen Culture and Digital Communication Technology in Literacy Learning: Toward a New Pedagogy of Cosmopolitanism. Charles Sturt University. Journal of Popular Film and Television, 41 (2), 109-116.

Project red revolutionzing education. Retrieved 2013 from http://www.projectred.com.

במאה ה21, בעידן הדיגיטלי, אפשרויות איתור מידע בכל נושא אפשרי גדלו בצורה ניכרת.

על מנת להכשיר את הלומדים לחייהם הבוגרים , עליהם להיות מעודכנים ככל הניתן מתרחש בעולם:

תחומי דעת חדשים וקטגוריות בתחומי דעת חדשים צצים מדי יום, כמו גם מקצועות חדשים- מקצועות לימוד, ומקצועות עבור תעסוקה. כמו כן, מקצועות רבים הופכים ללא-רלוונטיים.

הלומדים יכולים להרחיב ידיעותיהם בכל נושא שלמדו, או ללמוד נושאים חדשים.

ניתן כמובן ללמוד בכל מקום ובכל זמן, אך המדיה הדיגיטלית מאפשרת לתלמידים להיות מעודכנים במתרחש בעולם- ולהיות מעודכנים בתחומים שמערכת החינוך הפורמאלית לא תספיק לעמוד בקצב התפתחויותיהם: לא ניתן להכשיר את כל המורים בכל תחום דעת אודות כל חידוש.

כמובן, מדובר על לומדים בכל גיל (גם מחוץ למערכת החינוך).

צרכי המשק התעסוקתי משתנים מדי יום, ואנשים רבים מבצעים הסבות תעסוקתיות רבות,

ולצורך כך הלמידה במדיה החברתית היא משמעותית.

Collis, B., & Moonen, J. (2001). Flexible Learning in a Digital World: Experiences and Expectations.

כן, ניתן לקדם למידה משמעותית באמצעות מדיה חברתית.

למידה משמעותית היא זו בה התלמיד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע. ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי, במאה ה- 21 מטרת הלמידה המשמעותית היא לפתח את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי, לעודד צמיחה אישית ומעורבות חברתית. http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/LemidaMashmautit/mashmautit/HagdaraMashmautit.htm

מדיה חברתית מאפשרת למידה משמעותית בזה שהיא מאפשרת למידה חווייתית, שהיא לב ליבה של הלמידה המשמעותית, מאפשרת למידה שיתופית-חברתית ויוצרת קהילות למידה. מאפשרת לעבוד באופן משמעותי בצוות, תוך תכנון משותף של מטרות, תהליך, אופן הפעילות ותוצר שיתופי. מדיה חברתית אמצעי חינוכי יעיל ללמידה משמעותית, אלא חשוב להתחיל מנקודת מוצא של כיבוד, הכלה ושיתוף הלומדים, תוך מתן תחושה אותנטית וכנה שכל אחד מהם נחשב, תורם ובעל משמעות. בביצוע משימות לימודיות שיתופיות מתאפשרת יצירת לכידות חברתית, המעניקה ביטחון, שייכות ורצון לתרום לקבוצה, כשלגורם השייכות חיוניות קריטית להנעה (מוטיבציה) של הלמידה.

מדיה חברתית מאפשרת מפגשים פורצי גבולות, מזמנת שיתופיות ולכידות של קהלי יעד שונים וקבוצות חברתיות השונות במאפייניהן, ביניהן קהילות רב תרבותיות. בעולם שנעשה כפר גלובלי נוצרת הזדמנות להכיר את האחר, ללמוד לכבד אותו, להביע דעות במגוון במות, לפתח סובלנות במגוון פעילויות רחב . זה יוצר לומד עצמי בעל צמיחה אישית ומעורבות חברתית.

http://ianethics.com/wp-content/uploads/ 2013/09/deeper-learning-2020-AI-.pdf

על פי ויגוצי, ההתפתחות הקוגניטיבית האופטימלית מותנת באינטראקציה חברתית אצל הלומד.תקשורת ברשת חברתית מספקת את ההזדמנות כדי לקחת את האינטראקציה החברתית לרמות עמוקות יותר (Baird,2005).

למדיה החברתית יש את היכולת לשנות את סגנונות הלמידה שלנו, היא מאפשרת ללומד להתאים את הלמידה שלו באופן אישי ובקצב אישי עם יכולת אינטראקציה עם כלים שונים אינטראקטיביים חברתיים שתומכים בהתפתחות פדגוגיה דיגיטלית.

המדיה החברתית גורמת ללמידה חווייתית , שיתופית שמזמנת למידת חקר, למידה תוך התנסות שמעניקה משמעות ופרשנות ללמידה. המדיה החברתית מאפשרת להיווצרות קהילות לומדות בין התלמידים שמגבירה מעורבות תלמידים ומשפרת חווית המשתמשים אם זה בצורה סינכרונית או אסינכרונית.

המפתיח לחויות המשתמש באינטרנט היא לעזור לתלמידים למצוא דרכים כדי לבנות מערכת יחסים עם בני גילם. אי לכך כלים דיגיטליים כמו מדיה חברתית יוצרים סביבת למידה קונסטרוקטיביסטית שמאפשרת לאנשים לבנות פירושים לנתונים שלהם ולנצל את הניסיון שלהם ואת האינטליגנציה שלהם בכדי לבנות עבודה שיתופית ברשת החברתית שמשמת כרשת של העברת ידע בין הקהילות.

Baird, D. E., & Fisher, M. (2005). Neomillennial user experience design strategies: Utilizing social networking media to support" always on" learning styles. Journal of Educational Technology Systems, 34(1), 5-32.

אני מאמינה שכן ניתן לקדם למידה משמעותית באמצעות מדיה חברתית, החיים משתנים במהירות, הטכנולוגיה ושיטות ההוראה גם כן משתנים במהירות, לפי דעתי צריך להשתמש בשיטות הוראה חדשניות כדי שהדור החיי בזמן זה יוכל להתמודד ולהתפתח עם מה שמתרחש בעולם מסביבו.

לפי הגדרתו של שר החינוך ללמידה משמעותית: היא למידה בה התלמיד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי במאה ה- 21 . מטרת הלמידה המשמעותית היא לפתח את כושר החשיבה, היצירה והלמידה העצמאית, לעודד צמיחה אישית ומעורבות חברתית.

דברי שר החינוך: הרב שי פירון.

היום ונו חיים בעידן טכנולוגי ושילוב המדיה החברתית המתבטא בשילוב מחשבים ניידים ותוכניות שונות בתהליכי ההוראה ולמידה במתכונת אחד על אחד – מחשב נייד לכל תלמיד ומורה הולכת ותופסת תאוצה בבתי ספר המעוניינים לסייע לתלמידים לפתח מיומנויות רלוונטיות למאה ה- 21.

לפי מחקר שבחן הוראה ולמידה בכיתות מחשב לכל תלמיד ומורה נראה שמדיה חברתית היא חלק אנטגרלי משיטות ההוראה החדשניות והתלמידים המשתמשים בהם מפתחת למידה פעילה הגבירה עניין ומוטבציה בלמידה ומשפרת הישיגי התלמידים

.(Zucker & King, 2009) שימוש במדיה חברתית משנה עמדת התלמיד ועמדת המורה מתהליך הלמידה וההוראה, מדיה חברתית מזמנת שינויים בניהול הכתה, צורת הלמידה ותפקידי המורה והתלמיד, יש העברת אחריות ללמידה אל התלמידים, תפקיד המורה משתנה במתכונת זו מן המודל בו המורה הוא בעל הידע המעביר אותו לתלמידים אל מודל הוראה שבו התלמיד נמצא במרכז והמורה מתפקד כמנחה המעודד למידה עצמאית. http://www.openu.ac.il/innovation/chais2013/download/e2_3.pdf

כאשר התלמיד משתמש באתר חברתי מסוים או כלי חברתי/ ציבורי ממוחשב עם שאר חבריו בכתה הוא נאלץ לעבד המידע שקורא, לחשוב טוב על המידע, לעשות הערכה למידע ולייצר עמדה מתאימה זה מעצים את האישיות שלו ומגביר את המוטבציה שלו ללמידה.

לדעתי, מדיה חברתית בהחלט מקדמת למידה משמעותית.

כיוון שלמידה זו אינה לינארית היא מצריכה ניהול המידע, הקשור במיומנויות כגון מתן שם, מיון וקטגוריזציה, המעידים על כישורים קוגניטיביים כגון, ידע, ניתוח וסינתזה (Bloom, 1956).

כמו כן, ברשתות החברתיות, הכח החברתי מושך פנימה ולכשנכנסת, השפה ידועה ומוכרת, הכלים נוחים וזמינים, זוהי במה להצגה עצמית ולכן משתמשים בה כחלון ראווה. השימוש ברשת למילוי תפקידי למידה חברתית מורכבת גורמת לעשייה תקשורתית ויצירתית (Greenhow & Robelia, 2009) ולכן גם מקדמת למידה משמעותית.

ולבסוף, היא זמינה בכל עת, היא מספקת פידבק והיא מלאה במידע מכל סוג.

Bloom, B.S. (1956). Taxonomy of Educational Objectives: The Classification of Educational Goals, McKay, New York.

Greenhow, C., & Robelia, B. (2009). Old communication, new literacies: Social network sites as social learning resources. Journal of Computer‐Mediated Communication, 14(4), 1130-1161.

לדעתי כן ניתן לקדם למידה משמעותית באמצעות מדיה חברתית. פשוט מאוד כי בזמן ההווה וכמובן בעתיד, רובנו משתמשים במדיות חברתיות, ולומדים יום-יום דברים חדשים דרכן. לכן, קודם כל אפשר לסכם ולהגיד בבטחה, שאפשר "ללמוד" כל מיני דברים דרך מדיה חברתית, כי זה דבר אשר הפך לאחד מ"הנורמות" של "סגנון החיים" שלנו בהווה ובעתיד כנראה.

נשארת השאלה אם מדובר בלמידה "משמעותית"?

בשביל זה, אפשר לחפש הגדרה למושג "למידה משמעותית", בחיפושים שלי מצאתי שאפשר להגדיר אותה כלהלן:

מושג "למידה משמעותית "כולל בתוכו איכויות הוראה ולמידה המתייחסות לשני היבטים עיקריים: הלמידה והלומד. למידה הופכת למשמעותית כאשר היא בעלת חשיבות, ערך ומשמעות ללומד בהלימה לעולמו, לעולם המושגים שלו, לקוגניציה ולרגש שלו, ובעצם התרחשותה מעצבת את מציאות חייו של הלומד, על אישיותו, כישוריו, התפתחותו ועתידו.

זה ציטוט מתוך המאמר "למידה משמעותית – טכנולוגיה מעצבת משמעות" דר' אברום רותם ודר' עידית אבני (2013:

http://ianethics.com/wp-content/uploads/ 2013/09/deeper-learning-2020-AI-.pdf

המאמר מציג "למידה משמעותית 2020" בשני רבדים מרכזיים: הלומד והלמידה, כשהמעטפת החינוכית מכוונת לבניית חווית למידה מעצימה ומניעה, כשהטכנולוגיה והקשריה לאדם ולחברה, מובנים בה כחלק בלתי נפרד ממנה. הלומדים בלמידה 2020 מתנהלים בשלושה מעגלים: אישי, "חברתי" וגלובלי.

"סביבות למידה: הלמידה "המשמעותית" מתרחשת במגוון סביבות למידה. המגוון הטכנולוגי מזמן תקשורת, חברּות והעברת מידע בכל מקום ובכל זמן." (תכונות שמיושמות במדיה חברתית).

אז אני יכול לסכם ולומר שכן השתכנעתי שאפשר לקדם למידה שהיא אכן משמעותית דרך מדיה חברתית, כי כל מה שקשור להגדרות של המושג "למידה משמעותית" אפשר ליישם בעצם דרך המדיה החברתית, כי אנו חיים בעידן מתקדם ודיגיטלי שרובו מסתמך על מדיה חברתית ולמידה ממנה תוך כדי.

אני מסכימה שניתן לקדם למידה משמעותית באמצעות מדיה חברתית.

למידה משמעותית היא תהליך אישי של הבניית ידע שבמהלכו הלומד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע, יוצר ידע חדש הרלוונטי לו בהקשר של יחסי גומלין .

הלמידה המשמעותית יכולה להתקיים במרחבים שונים בגן הילדים, בבית הספר, בפינות משחקים, בכיתה, בחצר, בבית, במשפחה, בתנועת הנוער, בקהילה, באתרים, במרחב הדיגיטאלי המתאפיין בשילוב טכנולוגיה מידע ותקשורת בשגרת החיים .( משרד חינוך 2014)

מהנסיון שלי באתרי מדיה חברתית רכשתי הרבה ידע על נושאים שונים שעוררו אצלי סקרנות לחפש על עוד חומרים שקשורים לנושאים שמשכו אותי .

אני תמיד גולשת לאתרי תקשורת כדי ללמוד נושאים חדשים ודברים חדשים שדרכם אני מבנה ידע שמעורר אצלי שאלות וסקרנות לחפש יותר ויותר .

עידת אבני, אברום רותם ( 2013) במאמרם שדן בנושא למידה משמעותית 2020 – טכנולוגיה מעצבת משמעות . הביאו דוגמאות והמחשות ליישום נוכחות פעילה במעגל הלמידה האשית דרך נכחות מקוונת פעילה במרחב אישי ולימודי ובזירות מקוונות כמו, בלוג יומנרשת אישי, דף משתמש ברשת חברתית .

גם הביאו דוגמאות ליישום נוכחות פעילה במעגל הלמידה החברתית דרך ניהול נוכחות בשירותים חברתיים מקוונים, מדיה חברתית ורשתות חברתית, תוך התאמה למטרות הנוכחות, למסר, להקשר

למדיום, לבמה המקוונת, לקהל הידע ותוך בחירת רמת\ות השיתוף והפרסום .

למידה באמצעות דיאלוג\ דיון\ שיח מקוון, פיעלות סדירה ועקבית בקבוצת למידה מקוונת .

גם השתתפות במדיה חברתית סביב נושא לימודי\ סוגיה .

מקורות :

דר" עידית.א, דר" אברום.ר. ( 2013 ) . למידה משמעותית 2020- טכנולוגיה מעצבת משמעות . משרד חינוך .

אבני דרך ללמידה משמעותית .(2014). משרד חינוך, מדינת ישראל .

פנים רבות, סביבות רבות, סיבות וצרכים שונים ללמידה משמעותית ברשת בכלל וברשתות חברתיות בפרט. אנסה לשכנע אתכם מניסיוני בשימוש של מדיה חברתית ללמידה משמעותית בהשכלה גבוהה במיוחד עבור סטודנטים המסוגלים לארגן ולווסת את לימודיהם באופן עצמאי.

אבחן שלוש סביבות:

1. פורמליות

2. פורמליות למחצה

3. לא פורמליות

בסביבה פורמלית כגון האוניברסיטה הפתוחה (בה יש לי ניסיון של כ- 15 שנים כמנחה וגם כסטודנט) המבוססת על למידה עצמאית בה הסטודנטים כמעט ולא נדרשים לפגישות פרונטליות. באופן מסורתי המוסד מספק פורום סגור לכל מופע של קורס בו הסטודנטים יכולים לדון בחומר, להיעזר בחבריהם או בסגל הקורס. בפורום זה מתקיימים דיונים, נשאלות שאלות, מסופקות תשובות על החומר. הבעיה שלפורומים הנ"ל אין המשכיות, הם נולדים בתחילת הסמסטר ומתים בסופו. עם התפתחות הרשתות החברתיות (בהתחלה בפורומים של תפוז, ובהמשך בקבוצות דיון ב- פייסבוק ) הדיונים ברובם עברו לקבוצות דיון קבועות ברשת וכך נשמרת ההיסטוריה מסמסטר לסמסטר ומשנה לשנה עם הסברים חומרים ודיונים שהתקיימו ומתקיימים שמאוד רלוונטיים ומשמעותיים לסטודנט החבר בקבוצה.

בסביבה פורמלית למחצה כגון

Coursera’s MOOC

שבו לומדים יחדיו קורס אקדמי עשרות אלפי סטודנטים מכל העולם. הקורס מועבר על ידי מרצה בודד ועוד כשלושה עוזרים שממש לא יכולים לתמוך בכמות אסטרונומית כזו של סטודנטים. הקורס מלווה בפורום פעיל שמתקיימות בו קבוצות דיון של הסטודנטים התומכים, עוזרים ומלמדים אחד את השני דיונים מדורגים על פי העניין של הסטודנטים בהם, ובאורך פלא כל הדיונים המעניינים נמצאים בראש הדף. חלק מהדיונים גולשים גם לרשתות חברתיות נוספות בהתאם לעדיפויות של הסטודנטים.

כמו כן ניתן למצוא ברשת חומרים אקדמיים רבים שהועלו על ידי מוסדות נחשבים מרחבי העולם הכוללים הרצאה, סדרת הרצאות או קורס סמסטריאלי שלם על כל ההרצאות שבו כולל הפנייה לרשתות חברתיות לשם שיתוף פעולה בין סטודנטים. דוגמאות לאתרים כנ"ל

www.youtube.com/edu , http://www.learnerstv.com , http://freevideolectures.com

המחקר של

(Dabbagh & Kitsantas, 2012)

אכן מראה כי למידה ברשתות חברתיות תומכת בסטודנטים בעלי יכולת למידה עצמית בהקשרים של השכלה גבוהה

פורמלית ולא פורמלית

Dabbagh, N., & Kitsantas, A. (2012). Personal learning environments, social media, and selfregulated learning: A natural formula for connecting formal and informal learning. The Internet and Higher Education, 15, 3– 8. doi:10.1016/j.iheduc.2011.06.002

Yes I agree that meaningful learned can be developed with the help of the media . Media have become an integral part of our everyday lives ,when talking about meaningful learning among elementary school students , the media is a learning experience and arouses curiosity in studying and fits the needs of the learner . Meaningful learning raises many questions and allows the student to find his own sources of information and knowledge and can at the relevant knowledge may because personal worlds adjusted . By Mike Sharples , Josie Taylor , GiasemiVavoula .Sharples , M. , Taylor , J. , &Vavoula;, G. (2005) .Towards a theory of mobiles learning . Proceedings of mLearn 2005 , 1 (1) , 1-9 . Intheir study of " Toward a Theory of Mobile Learning "examined the interaction between learning and mobile devices , claiming that if technology allows different forms of communication then studying suitable shapes their learning in accordance with , for example , children are more and more with the internet at home and can interact networks if it's by phone , e-mail and are able to merge their leisure time at sea and homework . The appropriation of technology not only leads to new ways of learning and working , it also sets the voltage with the technologies and practices exist . Mobiles / a Mobile / the Mobile learning can both to complement and conflict with formal education , Learners can extend their classroom learning to homework , field trips , and museum visits by , for example , reviewing teaching material on mobile devices or collecting and analyzing information using handheld data probes . They could also disrupt the carefully managed environment of the classroom by bringing into it their own multimedia phones and wireless games machines , to hold private conversations within and outside the school (Sharples , 2002) . Media Integration Improves learning and encourages thinking and social growth , and the use of technology is active and interactive learning . A study done at Oranim engaged in revealing patterns of emergence of geography teaching current events and topical information was revealed in research that servesShuri combined geography teachers teaching current events . Senna , the. , &Sneh;, Y. (2005) . Teaching patterns of current events in geography at a training college for teachers / teaching patterns of current events geography lessons . Horizons in Geography ,479-494 . Hence I agree absolutely because the media can positively impact learning and helps the learning more meaningful learning in which the student it builds knowledge and shares it with the way different media and other learning through sharing can improve learning while accepting other opinions .

Sharples, M., Taylor, J., & Vavoula, G. (2005). Towards a theory of mobile learning. Proceedings of mLearn 2005, 1(1), 1-9.

י.סנה, & Sneh, Y. (2005). Teaching patterns of current events in geography at a training college for teachers/ דפוסי הוראת אקטואליה בשיעורי הגאוגרפיה. אופקים בגאוגרפיה, 479-494

אני מסכים עם הדעה שניתן לקדם למידה משמעותית באמצעות מדיה חברתית.

כאשר בלמידה המשמעותית התלמיד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי. המדיה החברתית היא המקום הנכון בעולמו של הילד שבו ניתן לקדם למידה משמעותית, בה התלמיד מקבל הזדמנויות ליצור פרויקטים עתירי מדיה (במקום עבודות כתובות רגילות), ונוצרה מוטיבציה לחלוק ולשתף ידע ורעיונות מקוריים בדרכים אפקטיביות ומגוונות.

רשתות חברתיות ומדיה חברתית שיתופית נעשו חלק ממציאות חיי התלמידים. הרשתות החברתיות מאתגרות את מערכת החינוך לקדם תהליכי הוראה למידה בסביבות הרלבנטיות לתלמידים, תוך אינטראקציה חברתית בבמות מקוונות, הטמעת מיומנויות המאה ה-21 בדגש על שיתופיות ואוריינות מדיה חברתית, והעלאת המודעות להתנהלות נבונה, ערכית ומוגנת ברשת חברתית.

אני חושב שלמידה משמעותית מתקיימת רק כאשר קיים חיבור בין ידע קודם לידע נרכש, סביבות למידה לפיכך צריכות להכיל בתוכם כלים לארגון הלמידה, לחיפוש ואיתור, ליצירה של תכנים חדשים והצגתם. והמדיה החברתית כיום היא הסביבה המתאימה לצורך זה.

מצביעים על כך שמדדים של דיאלוג גישוש - אתגרים, (Ferguson & Buckingham Shum, 2011)

הרחבות, הערכות וחשיבה - ניתן לזהות באופן אוטומטי בתוך דיון מקוון. ניתוח זה יכול לשמש כדי לספק המלצות על דיוני למידה רלוונטיים, כמו גם כדי להנחות את הפיתוח של למידה משמעותית.

מחקרים שנערכו לאחרונה מעידים על הערכה גוברת של השליטה של הלומד על תהליך הלמידה כולו. ראיות מצביעות על כך שאנו יכולים לשפר את יעילות הלמידה על ידי מתן שליטת ואחריות ללומד על הלמידה שלהם. זהו היסוד לגישות כגון למידת חקר (Desharnais & Limson, 2007),

ומהווה מרכיב מרכזי בחזון הגדול של הפדגוגיה בעידן הטכנולוגי, שבו יש ללומדים את החופש להחליט איך לעסוק בלמידה משמעותית באופן אישי באמצעות חיבור, שיתוף פעולה ובניית ידע משותף בעזרת המדיה החברתית

Desharnais, R. A., & Limson, M. (2007). Designing and implementing virtual courseware to promote inquiry-based learning. Journal of Online Learning and Teaching, 3(1), 30-39.‏

Ferguson, R., & Shum, S. B. (2011, February). Learning analytics to identify exploratory dialogue within synchronous text chat. In Proceedings of the 1st International Conference on Learning Analytics and Knowledge (pp. 99-103). ACM.‏

אני מאוד מאמין שרשתות חברתיות מקדמות למידה אפקטיבית. מניסיוני הרב כשותף בתוך קבוצות מקצועיות רבות ברשתות חברתיות יש לרשתות החברתיות כוח אדיר בלמידה. לדוגמא מסמינריון שביצעתי שנה שעברה גיליתי שסטודנטים נעזרים אחד בשני המון ושואלים שאלות בעיקר דרך רשתות חברתיות . "חוכמת ההמון" שמספקות הקהילות ברשתות חברתיות מאפשרות לקבל מענה מהיר לשאלות ולמידה דרכם כמו גם למידה מניסיון של אחרים. יתרון נוסף ברשתות חברתיות זה שאתה לא צריך להיות "חבר" במציאות של האנשים כדי לקבל מהם עזרה (שוב בגלל שיש הרבה אנשים שיוכלו לענות לך ואתה לא תלוי בדרך כלל באדם אחד). רשתות כמו פייסבוק מעודדות למידה המבוססת על התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית – חברתית. אנשים לרוב לוקחים חלק פעיל בלמידה שלהם דרך דיונים ותגובות.

מחקר רב נערך על למידה ברשתות חברתיות במיוחד הקשרים של סטודנטים והשכלה גבוהה. להלן ציטוט ממצאי מחקרה של קורץ בנושא למידה בפייסבוק :

"Students reported being engaged in interaction and active participation in the Facebook group as well as appreciated its major contribution to their own personal learning experience".

מקור:

קורץ, ג. (2014). תפיסות סטודנטים כלפי שילוב קבוצה סגורה בפייסבוק ואתר קורס כמרחבי למידה אינטראקטיביים ואקטיביים. המאמר הוצג בכנס ה-9 לחקר החדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס, האוניברסיטה הפתוחה. רעננה.

לפי דעתי בוודאי יכולים לקדם את הלמידה המשמעותית באמצעות המדיה חברתית .

כי אנחנו היום נמצאים בעידן הטכנולוגיה שמספקת לנו את הרשת שמאפשרת לנו לגלוש לכל רחבי העולם,וכמובן ללמוד ולהיחשף ולהתעניין בהרבה מידע .המדיה החברתית מאפשרת התקשרות ושיתוף ויצור תכנים שמאפשרים לגלושים לראות את העדכון באופן מידי ,ומהתכנים האלה הרבה אנשים לומדים רוכשים הרבה מידע חדש וכאן מתרחשת הלמידה המשמעותית ,כי האנשים בטבעם סקרנים והם הולכים תמיד לחפש אחרי המידע ,רוכשים ערכים,תפיסות,רגשות,ומעודדים את הלמידה המשמעותית וחלק גדול ממנה מתבצע במסגרת הפעילות במדיה חברתית.

הלומדים מיישמים מיומנויות למידה אישית ובין-אישית ,חשיבה גבוהה ואסטרטגיות למידה המאפיינות את הלומד בהקשר חברתי-תרבותי של העידן הדגיטלי וההתנסות במדיה חברתית מקוונת בחינוך מעלה סוגיות חדשות בפני מערכת החינוך והמורים (אבני,רותם ובן-חפר, 2010).

אני רואה שמדיה חברתית תורמת ומקדמת את הלמידה המשמעותית.

למידה משמעותית היא תהליך אישי מושכל של הבניית ידע המתרחשת באופן עצמאי ובתוך אינטראקציה עם הסביבה. למידה משמעותית מזמנת ללומד חוויה רגשית וקוגניטיבית מעניינת ומאתגרת המאפשרת הן למידה עצמאית והן למידה בתוך אינטראקציה עם אחרים. הלמידה המשמעותית מתרחשת במרחבים שונים בבית הספר ומחוצה לו: בכיתה, בחצר ביה"ס, בקהילה, באתרים שונים ברחבי הארץ ובמרחב הדיגיטאלי (משרד החינוך, תשע"ד ). באמצעות המדיה החברתית ובמיוחד באמצעות הרשתות החברתיות, הויקי, הפורומים יכולים התלמידים לעשות כל דבר שהם עושים בכיתה ללמוד באופן עצמאי, לבנות ידע חדש, לתקשר עם אחרים וזה בעצם הלמידה המשמעותית. יש התפשטות מהירה של השימוש באתרי הוויקי בחינוך בשנים האחרונות, בשל הפשטות הקיצונית והרבגוניות שלו, הוויקי כלי רב עוצמה המקדם סוגים חדשים של למידה (Qian, 2007).

לפי מה שנאמר במאמרם של בארקר וצ'או (2007) אנו צריכים כמה תכונות ליצור למידה משמעותית כמו תלמידים פעילים שיכולים לחקור חומרי לימוד, לבנות רעיונות חדשים.. וגם לקיים שיחות בין התלמידים ושיתוף פעולה ביניהם ומתן הזדמנויות כדי לקיים אינטראקציה אחד עם השני בכדי להבהיר ולשתף רעיונות. המדיה החברתית מאפשרת לשתף, לתקשר ולשוחח עם אחרים, וזה גורם לאינטראקציה חברתית בין תלמידים וזו אחת התכונות של למידה משמעותית. בכך רואים שמדיה חברתית יכולה לתרום ולקדם למידה משמעותית.

מקורות:

משרד החינוך. (תשע"ד). http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:HchbZIBdHQAJ:cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/8B387D20-696B-4710-9FE0-4108FFAF41D0/183296/33.doc+&cd;=1&hl;=iw&ct;=clnk

Parker, Kevin, and Joseph Chao. "Wiki as a teaching tool." Interdisciplinary Journal of e-learning and Learning Objects 3.1 (2007): 57-72.

Qian, Yufeng. "Meaningful learning with wikis: Making a connection." Society for Information Technology & Teacher Education International Conference. Vol. 2007. No. 1. 2007.

אני חושבת שכן ניתן לקדם למידה משמעותית באמצעות מדיה חברתית.

נראה לי שלמידה משמעותית צריכה להיות רלוונטית לחיי הלומד שמחברת הלומד לעולמו והיא מקדמת את הרצון של הלומד להשקיע ולהתאמץ יותר, ומקדמת את הסקרנות והיצירתיות גם כן ללומד.

מדיה חברתית מאפשרת הזדמנויות ואתגרים חדשים ללומד להצלחת הלמידה המשמעותית הזאת.

לפי סעאדה וחבריו (2009) פורומים דיון כבר בשימוש למטרות חינוכיות ככלי לקידום מצבים שונים של למידה שיכול להוביל לתוצאות למידה משופרות לסטודנטים.

פורומים דיון באינטרנט יכול להיות מוצלח בשיפור למידה שיתופית על ידי

משיכת תלמידים להשתתף ולהגביר האינטראקציה שלהם. (Saade & Huang, 2009)

מקור:

Saade, G. R., & Huang, Q. (2009). Meaningful learning in discussion forums: Towards discourse analysis. Issues in Informing Science and Information Technology, 6, 87-99.

אני מאמינה שניתן לקדם למידה משמעותית באמצעות מדיה חברתית,

למידה דרך מדיה החברתית היא חלק חשוב במיומנויות המאה 21, אשר מאפשרות למידה עצמאית ושיתופית, אורינות מידע, חשיבה ופתרון בעיות.

לדעתי בעולם הטכנולוגי של היום כשהמידע זמין יותר ונמצא בכל מקום ואצל כל אחד ואחד. המדיה החברתית מחזקת את המקום של הביטוי עצמי ולמידה מהאחר, ניתן לראות זאת בעיקר בפורומים וקבוצות דיון אשר בהם כל חברי הקבוצה תורמים אחד לשני מהידע שלהם ובכך יוצרים מעגלים חברתיים, רב תרבותיים שבהם מתרחש שיח משמעותי ובעל ערך. (אבני ורותם 2013

אבני ע. ורותם א. (2013) למידה משמעותית 2020 – טכנולוגיה מעצבת משמעות, מיזם מתקוונים לאתיקה.

http://ianethics.com/wp-content/uploads/ 2013/09/deeper-learning-2020-AI-.pdf

מדיה חברתית היא אמצעי רב עוצמה שללא ספק יכול לאפשר, לסייע ולהעצים למידה משמעותית. העוצמה של

המדיה החברתית בהקשר זה באה לביטוי במרכיבים הבאים:

א. למידה פעילה: הלומד מאתר באופן אקטיבי את המידע, ההסברים וכיו"ב . הידע מתקבל במשיכה ולא בדחיפה. הלומד בוחר את מקורות הידע ואת מידת ההעמקה בהם כדי להבנות את הידע וההבנה שהוא מבקש (או נדרש).

ב. יותר רלוונטיות (ללומד) של החומר הנלמד: המדיה מזמנת עושר חסר תקדים של חומרי לימוד המלווים באמצעי הנגשה מושקעים ובאיכויות גבוהות. כל זה מאפשר לימוד של קשת גדולה יותר של נושאים וכך להגדיל את הרלוונטיות שלהם ללומד ואת העניין שלו בלמידה. זה בוודאי נכון למבקשים ללמוד מתוך עניין, אך נכון גם למסגרות לימוד פורמליות המחוייבות לתוכנית לימודים. חשוב לציין כאן שנכון וכדאי לעדכן את תוכניות הלימודים כך שהיבט זה, ובכלל הפוטנציאל של לימוד בעזרת מדיה חברתית יבואו לידי ביטוי.

ג. "מסלול למידה אישית" - תהליך הלמידה נשלט הרבה יותר על ידי הלומד. החומר, כאמור, מתקבל במשיכה - בקצב, בזמן ובמינון המתאים ללומד אישית. ניתן להתעכב, לחזור אם צריך, להתעמק וכיו"ב בהתאם לצורכי הלימוד האישיים של הלומד.

ד. אינטראקציה עם לומדים (ומלמדים) אחרים: אפשרויות להתייעץ , לקבל ביקורת, להחליף דעות . האינטראקציה של רבים מול רבים מייצרת מכפיל כח כאשר כל "תרומה" של משתתף "מתרימה" משתתפים רבים אחרים ויחס העלות-תועלת של המשתתף הבודד גבוה מאד (לטובת התועלת כמובן). ושוב - האינטראקציה, ואפילו המעקב "מהצד" היא תהליך פעיל.

לבסוף כדאי להעיר שכמו כל אמצעי רב עוצמה, גם כאן יכולים להתפתח גם היבטים שליליים, ולכן חשוב שתוכנית הלימודים והכשרת המורים תביא בחשבון את הפוטנציאל והמרכזיות של המדיה החברתית ותכוון ליותר מימוש של הפוטנציאל החינוכי בו ולצמצום השימושים הבעייתים כשאפשר. המדיה החברתית היא כה מרכזית היום שניתן לומר שהשימוש הנכון בה הוא לא רק אמצעי של מערכת החינוך אלא אפילו יעד חינוכי מרכזי בפני עצמו.

לדעתי כן ניתן לקדם למידה משמעותית דרך מידיה חברתית, ראשית אני שוקלת על עצמי בגדול כמה חשוב לי לעבוד בקבוצות ואהיה תמיד בקשר עם עמיתים שלי לדון ושוחח בחומר, לשתף רעיונות ולפתור מטלות, הדבר שמרגיש אותנו בלמידה יותר משמעותית וכבידה.

לכל אחד ידע, והידע השונה מאחד לשני. כאשר משתפים רעיונות וידע שלנו עם אחרים, כך מרחיבים עגול המודעות שלנו. לכך בדעתי אם אני אהיה בקבוצה קטנה ובמקום וזמן קבועות ואני כל כך זוכה באינפורמציה הזו, אז איך אם יהיה השיתוף הזה במרחב גדול יותר וברשת שיש בתוכה אלפי משתמשי, זמינה בכל מקום וזמן וקלה לשימוש.

נובאק (2002) ציין שלמידה משמעותית היא זו בה התלמיד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי, במאה ה- 21. ומטרת הלמידה המשמעותית היא לפתח את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי, לעודד צמיחה אישית ומעורבות חברתית. לדעתי רוב המטרות האלה נמצאות במדיה החברתית שהן חלק ממציאות חיינו, זמינות 24 שעה ביום בכל זמן ומקום, היום הן מאתגרות מערכת החינוך לקדם תהליך למידה בסביבות הרלוונטיות לתלמידים, תוך אינטראקציה חברתית בבמות מקוונות, הטמעת מיומנויות המאה ה-21 בדגש על שיתופיות ואורינות מדיה חברתית, והעלאת המודעות להתנהלות נבונה, ערכית ומוגנת ברשת חברתית. הדברים האלה נותנת הזדמנויות לתלמידים ללמידה משמעותית תוך הנעה והנאה.

גון וחבריו (2008) הדגישו שאתרים חברתיים ברשת, אתרי שיתוף וידאו, וגאדג'טים כגון האייפוד וטלפונים ניידים הם עכשיו גופי תרבות נוער. הם כל כך חלחלו חיי צעירים שקשה להאמין שלפני פחות מעשור טכנולוגיות אלה בקושי היו קיימות. הנוער של היום אפשר לקח למידה יותר משמעותית יותר בין העולמות החדשים לתקשורת, ידידות, משחק, וביטוי עצמי.

Novak, J. (2002). Meaningful learning: The essential factor for conceptual change in limited or inappropriate propositional hierarchies leading to empowerment of learnerst (Vol. Volume 86, p. Pages 548–571).

John D, Catherine T, & Foundation, M. (2008). Living and Learning with New Media: Summary of Findings from the Digital Youth Project.

אני חושב שמדיה חברתית יכולה לעזור במאוד בלמידה.

הדור שאותו אנחנו מלמדים מראה שיש לו יותרבסביבה עשירת מדיה וברשתות חברתיות משום שכך הוא מתקשר.

למידה משמעותית ברשתות חברתיות יכולה להיות מועילה כיוון שהיא מעודדת פעילות וחקירה של חומרי לימוד, וכמובן עוזרת ליצירת חכמת ההמון ע"י בניית רעיונות חדשים (סינגיה!). הלומדים משתפים פעולה ביניהם ומקיימים אינטראקציות אחד עם השני לשתף ולחדד את החומרים שהעלו במדיה

החברתית.

Parker, Kevin, and Joseph Chao. "Wiki as a teaching tool." Interdisciplinary Journal of e-learning and Learning Objects 3.1 (2007): 57-72.

אני חושבת שכן ניתן לקדם למידה משמעותית דרך מדיה חברתית.

למידה משמעותית מתייחסת ללומד וללמידה. כך שהיא תהיה יותר משמעותית כאשר היא בעלת ערך ומשמעות ללומד ובעלת חשיבות ובהלימה לעולמו, לקוגניציה שלו, והתרחשותה משפיעה על אישיותו, כישוריו, התפתחותו של הלומד.

ומכיוון שרשתות חברתיות ומדיה חברתית נעשו חלק ממציאות חיי התלמידים, הרשתות החברתיות מאתגרות את מערכת החינוך לקדם תהליכי הוראה למידה בסביבות הרלבנטיות לתלמידים.

במחקר של האליק (2010) שמטרתו הייתה לבדוק האם השימוש בבלוגים באולם הרצאות גדולות היה לשפר את הלמידה של התלמידים. סטודנטים בקורס לתואר ראשון נדרשו לעסוק בשיחות בלוג במהלך הסמסטר כדי לקדם את הלמידה הרפלקטיבית. שישים ושבעה סטודנטים הגיבו לסקר על תחושה של למידה וקהילה. תחושה של קהילה ומומחיות מחשב זוהו כמנבאים משמעותיים של תפיסת למידה,. בעוד שרוב התלמידים דיווחו בלוגים שמשפרים את הלמידה שלהם והובילו אותם לחשוב על מושגים כמובן מחוץ לכיתה, ערך נתפס פחות בהערות עמיתים. (Halic,2010).

כלומר אנחנו רואים מהתוצאות האלו שלמידה משמעותית מתרחשת דרך הבלוגים ובמיוחד כי זה נתפס מהלומדים עצמם ותחושתם וכמובן שזה השפיע על הלמידה שלהם מחוץ לכיתה וזה מעיד על התרחשותה של למידה משמעותית.

בנוסף, כאשר הלומדים נתקלים בבעיות הם בדרך כלל מחפשים קבוצות עבודה במטרה למצוא פתרונות. בבלוגים יש את האפשרות ליצור קהילה שבה אנשים יכולים לחלק את חווית הלמידה שלהם עם אחרים. כך שילוב בלוגים במערכת השיעורים משפרת את הלמידה. לפי המחקר של ואנג (2008) החומרים בבלוגים משמשים לקידום מעורבות לומד ביחסי הגומלין שלהם עם מפת הלמידה ולכן הם משיגים את מטרותיהם בקלות רבה יותר , יכולים להשיג חומרים משלימים שימושיים, לקצר את זמן הלמידה ומציעים נקודות מבט חלופיות לשימוש בפתרון של בעיות שהוקצו.

Halic, Olivia, et al. "To blog or not to blog: Student perceptions of blog effectiveness for learning in a college-level course." The Internet and higher education 13.4 (2010): 206-213.

Wang, Kun Te, et al. "A blog-based dynamic learning map." Computers & Education 51.1 (2008): 262-278.‏

‏